אילו היה לכם שלט קסמים

תארו לעצמכם איך היו נראים החיים שלכם,

אילו יכולתם לחזור אחורה בזמן

ולשנות את כל אותם דברים שהשפיעו על מי שאתם היום.

על הדימוי העצמי, הביטחון,

היכולת להתנסות ולפרוץ גבולות

והיכולת לקבל את עצמכם כפי שאתם.

מה הייתם עושים?

דורשים שההורים שלכם יעניקו לכם יותר חום? פחות חום?

יותר גבולות? פחות גבולות?

שיקשיבו יותר? שיראו אתכם?

או אולי הכל ביחד?

כמה חבל שאין לנו שלט קסמים שכזה

שיכול לאסוף את כל התובנות שלמדנו בדרך הקשה והמייגעת,

להחזיר אותנו בזמן,

לחזק את מה שחיזק אותנו

ולהחליש את מה שהחליש אותנו.

אבל בעצם לא הכל אבוד.

נכון, את ההיסטוריה שלנו כבר לא נוכל לשנות,

אבל יש לנו את הכוח להשפיע על עתידם וגורלם של ילדינו.

זה בידיים שלנו ולא צריך בשביל זה שום שלט קסמים.

איך עושים את זה?

נסו לדמיין את הילדים שלכם בעוד 20 שנה.

חשבו אילו תכונות הייתם רוצים שהם ירכשו,

כאלה שיסייעו להם להסתדר בחיים,

להרגיש חלק מהחברה, להיות אנשים בטוחים בעצמם,

להיות מאושרים.

ואז חשבו (אפילו כתבו) איך אתם יכולים,

דרך ההתנהלות היומיומית שלכם לקדם את התכונות הללו?

הנה למשל, רוצים שהילד שלכם יהיה אדם שלם שמקבל את עצמו כפי שהוא?

קבלו אותו היום כמו שהוא:

אל תשפטו אותו, אל תבקרו אותו,

אבל גם אל תתעלמו מהקשיים שלו,

תנו מקום מכבד ואוהב למי שהוא,

וסביר להניח שהוא יגדל להיות אדם כזה.

רוב ההתנהלות שלנו בהורות ממוקדת בטווח הקצר:

איך לגרום לילד להגיע בזמן לגן,

להתקלח בערב, להכין שיעורי בית,

לקבוע מפגשי חברים ולהסיע לחוגים…

זה טוב וזה חשוב,

אבל חשוב לא פחות להסתכל קדימה.

הורות, מעבר ללוגיסטיקה הכרוכה בה,

היא ריצה למרחקים ארוכים.

היום אנחנו זורעים את הזרעים מהם יצמח ויגדל ילדינו.

שווה להקדיש מחשבה לזרעים שעלינו לזרוע כבר היום.

(פורסם בדף הפייסבוק של מכון אדלר)

סגירת תפריט