היום קפצתי לים

ככה סתם, בהחלטה של רגע,

השארתי מאחורי ערימות של כביסה וכלים ונסעתי אל החוף.

ישבתי בכיסא נוח, הזמנתי שתייה קרה,

הרגשתי את החול ברגליים,

נשמתי עמוק והתבוננתי בגלים בהנאה.

פשוט, בכיף, בלי שום מטרה.

אחרי חודשיים שבהם שימשתי צוות הווי ובידור לשני הילדים שלי,

רציתי קצת שקט.

לא שלא נהניתי, להיפך,

אחד הדברים שהכי משמחים אותי

זה לראות את המשפחה שלי מתגבשת ואת הילדים שלי נהנים.

אבל רוב הזמן הייתי שם בשבילם:

מתכננת את הפעילות היומית,

מארגנת את הבית והציוד,

מתווכת, מצחיקה, משתפת, דואגת מחנכת.

בקיצור, הייתי אמא.

ועכשיו רציתי קצת לחזור להיות רונית.

לא אמא, לא בת זוג, לא מדריכת הורים.

רק רונית, שיושבת על החוף ומתבוננת בגלים.

חזרתי הביתה אחרי שעה קלה,

מלאה בכוחות מחודשים. 

היכולת ליהנות מהרגע שמורה בעיקר לילדים.

העובדה שהם כמעט חסרי דאגות,

מאפשרת להם לחוות ולהתרגש ללא הפרעה.

אנחנו המבוגרים, לעומת זאת,

טרודים כל כך במטלות היומיומיות

שלפעמים אנחנו שוכחים פשוט להיות.

אז תהיו.

בתוך השגרה הלוחצת,

במעבר בין הבית לעבודה, לסידורים,

קחו רגע לעצמכם.

לכו לים, למספרה, לבית קפה,

תרכבו על אופניים, תשחו, תטיילו,

תעשו כל מה שבא לכם,

כל מה שעושה לכם טוב.

ותזכרו תמיד שכשטוב לכם,

הרבה יותר טוב לילדים שלכם.

שתהיה שנת לימודים מלאה בחוויות חדשות ומרגשות

סגירת תפריט