על מה אנחנו בוחרים להאיר ולהעיר
העצמת ילדים

חוזרים מהצפון אחרי טיול של חג מהנה.

גם בחג הזה בילינו לא מעט זמן ברכב והצטיידנו בכמה משחקים לדרך,

בניהם הקובייה ההונגרית, זוכרים?

אחרי דקות ארוכות של דממה באוטו

מראה לנו בת ה 6 בגאווה את הקובייה שאתם רואים בתמונה…

מה הצבע הראשון שקופץ לכם לראש כשאתם מסתכלים על התמונה?

לבן?

אתם חדי הבחנה, וודאי הבנתם מיד שהיא לא מושלמת.

היכולת להבחין בטעויות היא מבורכת

ויכולה לקדם אותנו לעבר עשייה שלמה ומדויקת יותר.

אבל לא רק.

היא גם גורמת לנו לתת משקל גדול יחסית לכישלונות,

לקשיים ולחוסר השלמות,

במקום לראות את התמונה הכוללת

שהיא כמעט תמיד, הרבה יותר חיובית וטובה.

ככה גם עם ילדים.

במקום להאיר ולהעיר על הלא מושלם,

למדו אותם להתבונן בתמונה הכוללת על גווניה השונים.

נכון, יש קובייה אחת לבנה,

אבל תראו כמה קוביות אדומות מקיפות אותה בגאווה.

הן חשובות לא פחות ממנה, אפילו יותר.

אם נשכיל לראות את הילדים שלנו כמכלול,

נעצים את ההצלחות שלהם

ונשים בפרופורציות את הכישלונות,

נגדל ילדים שמחים בחלקם

והרבה פחות שיפוטיים – לעצמם ולסביבה.

סגירת תפריט