על חיוניות ובחירה
תחושת משמעות

לפני שלושה שבועות גיליתי שאני עובדת לא חיונית.

ברגע אחד, בשיא הלחץ והעשייה,

כשאני עסוקה כולי בבניית הצוות ותוכנית הגן –

הוציאו אותי לחל”ת.

ברגע הראשון הייתי בהלם,

לא הבנתי איך בין רגע

נהפכתי מעובדת בעלת משמעות רבה –

ללא נחוצה.

אבל ככל שחלפו הימים התעשתתי.

הבנתי שאוכל להיות חיונית, בכל מצב.

אז הצעתי את עזרתי בקיבוץ,

ועודדתי את הילדים לפרויקטים משפחתיים.

השיא היה כשהתגייסנו יחד

לבנות את בית העץ שבת התשע שלי מבקשת מאז שהגענו לפה.

תכננו אותו לפרטים,

אספנו קרשים, דפקנו בפטיש ובמסמר,

צבענו, איבזרנו ובנינו לנו בית קטן מיוחד במינו.

ואני, שמחתי על תחושת המשמעות שהיתה באוויר

ועל המסר שהעברתי לילדי:

רק אנחנו נחליט אם אנחנו נחוצים או לא.

הבחירה לחיות חיים עם משמעות נמצאת בידיים שלנו

ובכל רגע נתון.